אמנות הקיר בשנותיה הראשונות של המדינה היתה חלק חשוב מהמרחב הציבורי. בשנות החמישים והשישים אלפי ציורי קיר, פסיפסים, תבליטים וטכניקות אחרות עיטרו את הקיבוצים, מבני הציבור, מבני התרבות ומבני הדת  במדינת ישראל . האמנות הקירונית במרחב הציבורי פיארו את ההתיישבות והעבודה העברית במדינה הצעירה והיו לעיתים חלק אינטגרלי מהארכיטקטורה ומהנוף. 

אמנות קירונית מתייחסת לכל סוגי האמנות המופיעים על קירות וביניהם:

• ציורי קיר "סקו"- ציור בצבעים על טיח יבש.

• פרסקו- שיטת ציור על טיח רטוב, בשיטה זו הציור הופך להיות חלק אינטגרלי מהטיח.

• סגרפיטו- חיפוי הקיר בשתי שכבות או יותר של טיח צבעוני, כאשר  בעזרת גירוד השכבות העליונות נחשפות  שכבות הטיח התחתונות.

• פסיפסים

• קרמיקה

• תבליטים למיניהם